ספר מצוות גדול, לאוין ש״כ

מהדורה: מונקאטש, 1901

« ספר מצוות גדול Negative Commandments 319 ספר מצוות גדול Negative Commandments 321 »

1 תועפות ראם פתח ↗

דלא שנה עליו הכתוב לעכב. דעת רבינו בפי' המשנה כרב יוסף אליבא דרב מנחות כ' א' דלא מלח כלל כשר וכ"כ הסמ"ג לאוין ש"ך אבל בעשין קע"ט כ' הסמ"ג אמנם בברייתא תנא דמליחה מעכבת ומשמע שהאמוראין סוברין שהברייתא עיקר כו' והרב הגאון מהרש"ך שליט"א בהגהותיו חשק שלמה למס' מנחות י"ח א' כ' ע"ד הסמ"ג לאוין ש"ך לתמוה דהא לקמן ד"כ מסקינן דגם רב מודה דמליחה מעכב משום כיון דכתיב ביה ברית כמאן דתנא ביה קרא דמי וצ"ע עכ"ל ולא זכר שר התורה דברי הסמ"ג עשין קע"ט שכ' בעצמו כן גם מש"כ שם ע"ד החת"ס ח"ו סי' כ' שדחק שם ליישב דברי הרמב"ן בפיה"ת בהא דכתב שם דאם מלת זר כשר ע"ש וז"ל ותמיהני דהלא גם הרמב"ם בפיה"מ כ' כן כו' יעויין בספר שם עולם ביאור ס' ויקרא שכ' שם דברים נכוחים וז"ל ואע"פ שהרמב"ם ז"ל בפיה"מ שם מפרש מתניתין בלא מלח כהן אלא זר מ"מ זהו דוקא בדיעבד כגון שעבר הזר ומלחו למטה כמו שביאר הלח"מ שם הי"ב אבל לד' הרמב"ן ז"ל שמאמר וכל קרבן מנחתך במלח תמלח יחזור אל מביא המנחה א"כ תמלח הוא צווי נוכח הזר, והתורה תצוה שיהיה זר קרב לגבי מזבח וימלח בראשו של מזבח וזהו וכי תעלה על דעתך ועיי"ש בשם עולם שכ' ליישב ד' הרמב"ן דס"ל שמליחת המנחה בראשו של מזבח אינו מן התורה כ"א מדבריהם והרמב"ן ז"ל בא לפרש פסוק בתורה ומה"ת לדעתו המליחה אינה בראשו של מזבח דוקא לכן בצדק מפרש צווי תמלח יחזור אל מביא המנחה כי המליחה כשירה לכתחילה בזר לפי דין התורה. ומש"כ עוד שם בחשק שלמה ע"ד הרמב"ם שחילק בין קומץ המנחה לשאר הקרבנות דהדבר פשוט דטעמו משום דמצות מליחה אינו אלא באימורין ואם לא מלח לא גרע מאם לא הקטיר האימורין כלל דג"כ כשר הקרבן דהקטרת אימורין אינו מעכב וא"כ לדבריו המלח בקרבן מעכב כמו במנחה לענין דאם אין מלח לא יקטיר אף שיפסלו בלינה אבל דעת הכ"מ והלח"מ אינו כן אלא בקרבן המלח אינו מעכב כמו בקומץ המנחה ואם אין מלח כלל אפ"ה יקטיר האימורין ודו"ק:

1 ביאור על ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

והנה דעת הרא"ם ז"ל ביראים סי' שע"א ואחריו נמשך ג"כ בסמ"ג לאוין ש"כ דאין המליחה מעכבת בדיעבד עיי"ש. אבל בעשין קע"ט חזר בו הסמ"ג וכתב דלמסקנא בסוגיא דמנחות שם המליחה מעכבת בדיעבד עיי"ש. ודעת הרמב"ם בפ"ה מהלכות איסורי מזבח הלכה י"ב. כפי מה שהבינו בדעתו בכ"מ ובלח"מ שם לחלק בין מנחה לשאר קרבנות. דבמנחה מעכבת ובשאר קרבנות אינה מעכבת. ובכ"מ נדחק שם להראות שורש חילוק זה עיי"ש. וכבר תמה בזה בלח"מ שם דכיון דעיכובא לא שמעינן אלא מדכתיב בי' בלאו ברית. והרי הלאו על כל הקרבנות קאי א"כ היכי יתכן לחלק בין מנחות לשאר קרבנות. ולכן נראה עיקר בזה כמש"כ קצת אחרונים ז"ל. דודאי אין שום חילוק בזה בין מנחות לשאר קרבנות דבכולן המליחה מעכבת. כדמסקינן בסוגיא דמנחות שם. ומש"כ הרמב"ם שם דבשאר קרבנות אע"פ שלוקה הקרבן כשר והורצה. היינו משום דכיון דאין צריך מליחה אלא האימורין בלבד. וכל עצמן שלא הקטירו האימורין הורצה. וא"כ אע"פ שהמליחה מעכבת והו"ל כלא הקטירו את האימורין. מ"מ הקרבן כשר והורצה. אבל במנחה דהקומץ הוא שצריך מליחה והקטרת הקומץ מעכבת הילכך המנחה פסולה ולא הורצה. וזו היא ג"כ דעת בנו של הרמב"ם ז"ל הר"א מיימון ז"ל במעשה נסים סי' ה' עייש"ה שדבריו תמוהים לכאורה טובא. וכבר עמדתי על דבריו לעיל עשה מ"ז מפני שנמשכתי אחר הכ"מ ולח"מ בכוונת הרמב"ם. אבל לפ"ז דבריו נכונים בזה ואכמ"ל בזה. ומ"מ נראה דזו היא ג"כ כוונת רבינו הגאון ז"ל כאן כדכתיבנא:

1 שלא א להקריב קרבן בלא מלח שנ' לא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על קרבנך תקריב מלח והמקריב בלא מלח לוקה ואע"פ כן שנינו בפ' הקומץ רבה לא מלח כשר:

1 ברית משה פתח ↗

שלא א להקריב קרבן בלא מלח כו'. וכן מנאו ז"ל הסה"מ מל"ת צ"ט היראים סי' שע"א החינוך האה"מ מצ' קי"ח הזה"ר מל"ת רפ"ו אות קי"ז הפוע"צ מל"ת ס"ט העי"מ מצ' ק"ב המחה"ש ומהר"ש מצ' קי"ט הדה"מ שער ב' פקט"ו המעיי"ח דף מ"ה ע"א אות מ"ט, ומ"ש רבינו ואעפ"כ שנינו בפ' הקומץ רבה לא מלח כשר כן איתא במשנה מנחות דף י"ח ע"א אבל בברייתא דף י"ט ע"א שם איתא דמלח מעכב וצ"ל דרבינו פסק כהמתוי' וכ"פ הרמב"ם הל' איסורי המזבח פ"ה הלי"ב אבל המגלת ספר במל"ת ש"כ הקשה סתירה גדולה ברבינו דמכאן מוכח דפסק כהמתני' ולקמן מ"ע קע"ט פסק כהברייתא ועי' מה שתירץ ע"ז המעתיק שם, ועל הקושיא שהקשה המל"מ הל' שבת פי"א הל"ה דל"ל תקריב מלח אפי' בשבת כיון דקי"ל דאין עיבוד באוכלין עי' לעיל מל"ת ס"ה מחודש ק"צ מה שכתבנו ע"ז ותמצא נחת, ולענין מלקות רבינו כתב דלוקה וכ"כ הרמב"ם בחיבורו שם וגם בסה"מ והחינוך כתב דהטעם שהרי יש מעשה כשהוא מקריב הבשר התפל שהזהיר עליו שלא להקריבו בלא מלח ועי' בנר מצוה סי' י' אות מ"ה מה שמפלפל עליו, ולענין אי הלאו זה הזהיר גם על חלק הנאכל לכהנים או דוקא על חלק הקרב ע"ג המזבח עי' שעה"מ הל' איסורי המזבח שם:

« ספר מצוות גדול Negative Commandments 319 ספר מצוות גדול Negative Commandments 321 »